אנו מתכבדים להציג בזאת את דוח האחריות התאגידית של נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ לשנת 2017. השנה, יותר מאי פעם, ישנה חשיבות לשיח הציבורי סביב תעשיית המלט בישראל ומקומה במרקם החברתי, הכלכלי והמדיני של המדינה.

ב-2017 נחנך והופעל מיזם ה-RDF (Refuse-Derived Fuel) , המאפשר לנשר להחליף דלקים פוסיליים להפעלת כבשני המלט בדלק חליפי - פסולת ממויינת תעשייתית וביתית. ללא המיזם היתה הפסולת נשלחת להטמנה באתרי הטמנת פסולת, הטמנה שכל יעודה הוא למעשה דחיקת הבעיה לדורות הבאים. הצטרפות מאסיבית זאת של חברת נשר לכלכלה המחזורית, הרואה בפסולת חומר גלם לתהליך תעשייתי אחר היא הדוגמה הבולטת ביותר במדינת ישראל לתפישה חדשנית זאת. הקמת הפרויקט העמידה את החברה בפני התמודדות ארוכה עם סוגיות תכנון ורגולציה. על אף האתגרים, התמידו נשר ושותפותיה - איגוד ערים דן וחברת ורידיס – במלאכה, וחנכו את המפעל החדש הממוקם בתחנת המעבר חירייה בחודש מרץ 2017. המפעל הוא אחד המתקנים הגדולים מסוגו בעולם ואנו צופים כי יאפשר לנשר להמשיך ולהעלות את תמהיל הדלקים החלופיים שמקורם מפסולות מקומיות לכ-40% כבר בשנה הקרובה, ובכך להכפיל את שיעור השימוש בדלק חלופי. זהו הישג בעל משמעות סביבתית ברמה הלאומית. פרויקט ה-RDF הוא ההוכחה לכך שתעשיה כבדה יכולה להוות, בראייה ארוכת טווח, חלק מהפתרון לזיהום סביבתי הנגרם כתוצאה מקיומה של חברת שפע צרכנית במדינת ישראל. המפעל החשוב הזה מצמצם את הפער בין ישראל ומדינות מערב אירופה, ולמעשה מייצר מצב של Win-Win-Win, הן בראייה כלכלית, הן בראייה סביבתית והן בראייה מדינית.

על ההישג המרשים של מעבר לדלק חליפי מקומי מעיבות מספר החלטות ותהליכים שדווקא מסכנים את עתיד תעשיית המלט בישראל. הראשונה שבהן היא ייבוא של מלט במחירי היצף וללא התאמה של הבקרה הסביבתית לתנאים הנדרשים ממלט המיוצר בישראל. המשמעות היא כמובן, תמריץ שלילי למצוינות סביבתית והעמדה של נשר בתחרות בלתי הוגנת בעלת יתרונות קצרי טווח בלבד למשק הישראלי. החשיבה כי ניתן יהיה בכל עת לייבא מלט בכמות הנדרשת למדינת ישראל במחירי ההיצף הקיימים כיום, היא אשליה מסוכנת לביטחונה והתפתחותה של המדינה, ודי אם נזכיר את אמברגו הנפט של שנות ה-70 כדוגמה לחשיפה שלנו לתלות במשאב אסטרטגי מחו״ל. בנוסף, בחר המשרד להגנת הסביבה שלא לאפשר לנשר ייבוא של אפר פחם שבמחסור. אפר הפחם מאפשר לייצר מלט בעל טביעת רגל פחמנית וסביבתית נמוכה יותר, ולספק לענף הבנייה בישראל חומרי גלם לבנייה ירוקה ואיכותית. המדיניות הנוכחית האוסרת יבוא אפר פחם, בניגוד גמור לכל פרקטיקה בינ"ל מקובלת, יוצרת גם אפליה של התעשייה המקומית, כי אין כל מגבלה בנוגע ליבוא של מלט המכיל אפר פחם.

נדרשת לנו מדיניות בעלת ראייה ארוכת טווח שתאפשר לתעשיית המלט בישראל לבסס את חוסנו של ענף הבנייה בישראל. אך לצורך כך אנו נדרשים להבנה עמוקה ושיתוף פעולה משאר מחזיקי העניין, לרבות ממעצבי המדיניות, שתפקידם לנהל בין היתר, את המדיניות לטווח הארוך. כולי תקווה שכולנו נכיר ונפעל למען חוסנה של מדינת ישראל - לנשר כיצרנית המלט הגדולה והוותיקה במדינה ישנו תפקיד חשוב בעתיד זה.

נשמח לשמוע מכם ולהמשיך ולפתח את שיתוף הפעולה עמכם, מתוך ראיה של אחדות גורל ולמען עתיד החברה והמשק במדינת ישראל.

signatureמשה קפלינסקי, מנכ"ל

 

דבר
המנכ"ל