דוח אחריות תאגידית 2017 > חוסן סביבתי

שינויי אקלים

תעשיית המלט העולמית עוסקת רבות בחיפוש מקיף אחר פתרונות לצמצום פליטת גזי חממה בתעשייה. שכן, תעשייה זו הינה צרכנית אנרגיה משמעותית בסכימה גלובלית. תהליך ייצור המלט אחראי לכ-5%-6% מכלל גזי החממה (בעיקר פחמן דו-חמצני) הנפלטים לאוויר ממקורות אנתרופוגנים (מעשה ידי אדם). קרוב ל- 60% מפליטת גזי החממה נובעת מתהליך הפיכת אבן הגיר לקלינקר ומקורם של כ- 30% מפליטת גזי החממה הנוספים הינו משריפת דלקים. כ- 10% מגזי החממה הנותרים נפלטים בעת תהליך צריכת החשמל המשמש לצרכים שונים בתהליך השינוע והטחינה של חומרי הגלם והמוצרים המוגמרים. תהליך ייצור הקלינקר, שלב ביניים הכרחי בייצור מלט, הוא בעל פוטנציאל להשפעה סביבתית משמעותית הן מבחינת צריכת האנרגיה הגבוהה והפליטות הנובעות מכך, והן מבחינת פליטת גזי החממה.

מעבר להשקעה בפרויקטים וולונטריים שונים המיושמים כיום להפחתת פליטת גזי חממה, משקיעה נשר משאבים רבים בפיתוח ויישום פרויקטים עתידיים.

תעשיית המלט בכל העולם מודדת את ביצועיה במדדים כמותיים לפי ייצור קלינקר. על פי מדדים אלו, לנשר ביצועים סביבתיים בין המובילים בעולם.

נשר, כחברה חלוצה ומובילה בתעשייה בנושאי אחריות סביבתית, רואה בצמצום פליטת גזי החממה נדבך מרכזי במדיניות הסביבתית שלה.

ייצור מלט מופחת קלינקר

פעולות לצמצום גזי חממה

נשר פועלת, בשיתוף פעולה עם לקוחותיה, להפחתה הדרגתית של אחוז הקלינקר במלט במטרה להקטין את פליטות גזי חממה.

ייצור מלט מופחת קלינקר


בתעשייה נעשה חיפוש מתמיד אחר חומרי גלם חלופיים המתאימים לייצור מלט מבלי לפגוע בחוזק ואיכות המוצר. פתרונות שנמצאו כמסייעים בהפחתת השימוש בחומרי גלם בתוליים כוללים שימוש בחומרי גלם ממוחזרים, חומרי פסולת ותוצרי לוואי של תעשיות שונות. פתרונות אלו מובילים להקטנת פליטת גזי החממה כתוצאה מתהליך שריפת האבן וכתוצאה מצריכת האנרגיה בעת הייצור.

למידע נוסף על חומרי גלם ממוחזרים

חומרי גלם


שריפת אבן הגיר בכבשנים אחראית למעל 80% מצריכת האנרגיה בייצור המלט. בתחום תהליך הייצור מתמקדת תעשיית המלט בעיקר בשיפור היעילות התרמית בכבשני הייצור. המגמה בתעשיית המלט היא מעבר מכבשני ייצור רטובים וחצי יבשים לכבשני ייצור יבשים המאופיינים ביעילות התרמית הגבוהה ביותר. נשר פועלת לאורך שנים להתקנת טכנולוגיות חדישות לצמצום צריכת האנרגיה, והשלימה את המעבר לקווי ייצור יבשים במפעל רמלה עוד בשנות ה-90. גם תהליכי הטחינה והערבוב של מרכיבי המלט צורכים חשמל רב, ובשנת 2006 החלה נשר להפעיל טחנת מלט מתקדמת ברמלה, אשר פועלת ביעילות רבה ולירידה משמעותית בצריכת החשמל, המביא לחסכון של כ-20% בצריכת האנרגיה. המפעל ברמלה צורך חשמל מתחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי.

התייעלות אנרגטית - שיפור בטכנולוגיות הייצור


חברת נשר ממשיכה לייעל את תהליך הייצור ופועלת להגברת השימוש בדלקים חלופיים כאמצעי נוסף להפחתת פליטות גזי חממה. כך למשל, במהלך 2014 הסתיימה בניית מערך הקליטה של מתקן ה-RDF - דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. נשר עושה שימוש גם בממסים משומשים כתחליף לדלקים ובכך מונעת את הצורך בהשמדתם ומפחיתה את צריכת הדלק הפוסילי שלה.

לפרויקט ה- RDF

הגברת השימוש בתחליפי דלק


תעשיית המלט המסורתית (פורטלנד צמנט), המשמשת בסיס לבנייה המודרנית, מחפשת טכנולוגיות חדשניות שיאפשרו ייצור מלט מבלי שיהיו לו השפעות מהותיות על הסביבה, לרבות פליטות גזי חממה. אחד הפתרונות המקודם על ידי תעשיית המלט בעולם בתחום צמצום פליטת גזי החממה הוא פיתוח והטמעת טכנולוגיות חדשניות המסוגלות לקלוט ולקבע פחמן דו חמצני הנפלט במהלך ייצור המלט. טכנולוגיות קיבוע הפחמן נמצאות עדיין בראשית דרכן, אך המשך קידומן נדרש לתעשיות בהן פליטת גזי חממה נובעת מהתהליך עצמו ולא רק מצריכת האנרגיה.

טכנולוגיות מתקדמות דלות פחמן לייצור מלט וקיבוע פחמן

שימור תעשייה מקומית או "זליגת פחמן"
הטלת מכסות פליטה בגבולות אזוריים ולא כלל-עולמיים וללא מנגנונים כלכליים מתאימים, עלולה להוביל לתופעה המוכרת בעולם כ״זליגת פחמן״ (Carbon leakage) בה תעשיות יעבירו את אתרי הייצור שלהן למדינות שבהן המחויבות הסביבתית נמוכה יותר. כך, צמצום הפליטה באזור אחד לא יוביל להפחתה כלל-עולמית אלא למעבר הפליטה לאיזור אחר בעולם.

בתחום גזי החממה נשר מציגה זה מספר שנים, ביצועים בין הטובים בעולם בפליטות לטון קלינקר.

גזי חממה

גזי חממה

Tonne
  • 2007
    3718440
  • 2008
    3532041
  • 2009
    2927007
  • 2010
    3305937
  • 2011
    3690905
  • 2012
    3726479
  • 2013
    3583602
  • 2014
    3772292
  • 2015
    3263365
  • 2016
    3226146
  • 2017
    3167885
    • 0M
    • 1M
    • 2M
    • 3M
    • 4M
    • 5M

גזי חממה לטון חומרי מליטה

ק"ג
  • 2007
    655
  • 2008
    657
  • 2009
    645
  • 2010
    656
  • 2011
    653
  • 2012
    645
  • 2013
    635
  • 2014
    642
  • 2015
    625
  • 2016
    620
  • 2017
    629
    • 0kg
    • 200k
    • 400kg
    • 600kg
    • 800kg
    • 1000kg

השוואת ביצועי פליטת גזי חממה

פחמן דו-חמצני

(ק"ג לטון קלינקר)

Gross CO2 emissions

(Kg per tonne clinker)

פחמן דו-חמצני

(ק"ג לטון שווה ערך מלט)

Gross CO2 emissions

(Kg per tonne cement equivalent)

מדד זה אף צפוי להשתפר בשנים הקרובות עם הגידול בשימוש בדלקים אלטרנטיביים, בהם גם מרכיבי ביומסה (נייטרליים מבחינת פליטת גזי חממה). הביצועים הסביבתיים הנוגעים לגזי חממה נמדדים הן על בסיס נרמול לטון קלינקר והן על בסיס טון מלט (שווה ערך) וטון חומרי מליטה. בכל הקשור למדד פליטת גזי חממה לטון מלט או חומרי מליטה, היות והדרישה מתעשיית הבטון בארץ היא למלט בעל אחוז קלינקר וחוזק גבוה בהשוואה למקובל באירופה, הרי שכפועל יוצא, גם המדד של פליטת גזי חממה לטון מלט או חומרי מליטה גבוה במעט בהשוואה לאירופה. נשר עובדת בשיתוף פעולה עם לקוחותיה להפחתה הדרגתית של אחוז הקלינקר במלט.

בנוסף, המחסור המתמשך באפר פחם (המשמש כתחליף קלינקר) והסירוב של המשרד להגנת הסביבה לאפשר ייבוא של אפר פחם, תורמים גם הם לתכולת קלינקר גבוהה במלט של נשר. עקב ניצול מלא של אפר הפחם הזמין במדינת ישראל, ועקב איסור ייבוא של אפר פחם מחו"ל, אין ביכולתה של נשר לצמצם את אחוז הקלינקר במלט הסופי. אפר הפחם מהווה מרכיב משמעותי המספק למלט את חוזקו בדומה לקנליקר.

נשר הינה בין החברות המובילות בעולם בביצועים הנמדדים לפי ייצור קלינקר, דבר המצביע על יעילות אנרגטית גבוהה ביותר.